השבוע פרסם מדה אל-כרמל נייר עמדה לחודש מאי שכתבה עו”ד סאוסן זהר, המתמחה בזכויות האדם. נייר עמדה זה בוחן את השימוש המופרז במעצר המנהלי בשנה האחרונה. חשיבות הדיון בנושא זה היא לאור השימוש המוגבר בכלי זה בשנים האחרונות, ולאור הביקורת הקשה נגד המעצר המינהלי והשימוש בו, בטענה שהמעצר המינהלי פוגע בחירותו האישית של העציר בלי לאפשר לו לדעת בגין מה הוא נעצר ואגב התבססות על ראיות חסויות שלא מאפשרות לעציר להתגונן מפניהן, ובעיקר בגלל השימוש בו לרוב נגד האזרחים הערבים-פלסטינים בישראל.
נייר העמדה מתמקד בשימוש שעושים גורמי הביטחון במעצר המנהלי, בייחוד בעקבות אירועי מאי 2021. השימוש המוגבר בשנה האחרונה באמצעי זה אינו מפתיע. לאחר חקיקת חוק יסוד הלאום, שחיזק את העליונות היהודית כנורמה חוקתית, והדיר את האזרחים הערבים, אין פלא, שעליונות אתנית ולאומית זו תתבטא גם בהגברת אמצעי אכיפה גזעניים ופוגעניים נגד האזרחים הפלסטינים בישראל.
הנייר מסיק, שאף שמטרת המעצר המינהלי היא מניעתית, השימוש בו הפך לכלי ענישה המופנה לא רק נגד העציר הערבי אלא בעת ובעונה אחת נגד כלל האזרחים הערבים במטרה להעביר להם מסר הרתעתי וענישתי. בהיותם נתפסים כ”אויב” על ידי המערכת הפוליטית, הביטחונית ואף המשפטית.
