הזירה הפוליטית עברה תנודות רבות בחודש האחרון. בראשית אפריל הודיעה ח”כ עידית סילמן (מפלגת ימינה), יו”ר הקואליציה, על פרישתה מן הקואליציה. עקב כך ירד מספר חברי הקואליציה מ-61 ל-60 חברים, והקואליציה איבדה את הרוב השברירי שלה בכנסת. כעבור שבוע פרצו עימותים קשים בין מתפללים פלסטינים לבין כוחות הביטחון במסגד אל-אקצא, בעקבות התגברות עליית יהודים דתיים, המזוהים עם הימין הדתי, לרחבת המסגד. דיכוי המתפללים הפלסטינים והפעלת אלימות רבה על ידי המשטרה הגבירו את אי-הוודאות בזירה הפוליטית ובקרב מרכיבי הקואליציה, בייחוד בקרב רע”ם. מציאות זו מאיימת אפוא על יציבות הקואליציה השברירית ממילא.

נייר עמדה זה סוקר את האופציות הפוליטיות של שתי הרשימות הערביות בכנסת – הרשימה המשותפת ורע”ם – לאור ההתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות האחרונות. אטען שהייתה לאירועים הללו השפעות בכיוונים מנוגדים שיגבירו את השסע הפוליטי בחברה הערבית ובקרב המפלגות הערביות, וכי האפשרויות הפוליטיות של המפלגות הערביות הפכו מוגבלות יותר.

ביום 3.10.2021 אישרה ועדת השרים למאבק באלימות בחברה הערבית, בראשות ראש הממשלה נפתלי בנט, את התוכנית הלאומית למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, וביום 24.10.2021 אישרה הממשלה את התוכנית, ולפיה נדרשת מעורבות של זרועות הביטחון, ובכללן שירות הביטחון הכללי (להלן – השב”כ), אגב תיאום ביניהן. תוכנית זו בכלל והכוונה לערב את השב”כ בפרט חוללו דיון סוער בקרב החברה הערבית. נייר עמדה זה מתמקד בתגובות ההנהגה הערבית וארגוני החברה האזרחית לתוכניות הממשלה, ובעיקר בכוונות הממשלה לערב את השב”כ במאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית.

לקריאת הנייר PDF

לקראית הנייר בשפה הערבית – קובץ PDF