לאחר יותר מחודש וחצי לבחירות והטלת המנדט להרכב הממשלה על נתניהו ב-13.11.2022, החלו להתבהר מאפייני הקואליציה החדשה וחלוקת התיקים.

ממשלות נתניהו הקודמות, מאז 2009, התנהגו בעוינות ובאפליה מוצהרות כלפי האזרחים הערבים, וחוקקו כלפיהם חוקים גזעניים, כגון: חוק הלאום, חוק הנכבה וחוק ועדות קבלה ליישובים קהילתיים. הגזענות והעוינות של נתניהו וממשלותיו כלפי אזרחים ערבים אינן דבר חדש. ברם, בניגוד לממשלות נתניהו הקודמות, תורכב הממשלה החדשה ממפלגות ימין וימין דתי קיצוני גרידא, ללא השתתפות אף לא מפלגה אחת מחוץ למחנה נתניהו.

בנייר עמדה זה נדון בהשלכות הקואליציה החדשה על האזרחים הערבים, ועל הסוגיה הפלסטינית והכיבוש. נטען כי נוסף על מדיניות גזענית מובנית כלפי האזרחים הערבים, הקואליציה החדשה תהיה מסוכנת יותר מממשלות נתניהו הקודמות, ותפעל להגביר את שולי הדמוקרטיה, המצומצמים ממילא, ולהגדיל את מינון הגזענות כלפי החברה הערבית, בייחוד הגברת העוינות והדיכוי המשטרתי; הגבלת חירויות פרט; הגבלת הרשות השופטת; ציוניזציה של מערכת החינוך. הממשלה החדשה תפעל לעבות את הזהות היהודית-לאומית של ישראל, ותצמצם את הכלים לפעילות פוליטית העומדים לרשות האזרחים הפלסטינים בישראל. בהיבט הכיבוש, נייר עמדה זה סבור כי הממשלה החדשה עשויה לעבור מגישת צמצום וניהול הסכסוך לניסיון לכפות את פתרון המצב הקיים, ובכלל זאת: לנרמל את הכיבוש; לספח שטחים בכלל ושטחי C בפרט; להעמיק את ההתנחלויות ולהרחיבן; להחליש את הרשות הפלסטינית ולקבע את תפקידה כרשות שתנהל את חיי היומיום בשטחי A.